יצחק פנחס ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני תובענה כספית לתשלום יתרתה של תמורת עבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת, וכן תובענה שכנגד בגין חיובים עודפים שנגרמו לנתבעת ע"י התובעת ופיצוי מוסכם בגין איחור במסירת העבודה.

1.התובעת היא חברה העוסקת בעבודות עפר ופיתוח, וזכתה במכרז שפרסמה הנתבעת לבניית תשתית להקמת גדר אלקטרונית סביב מחנה צה"ל, המהווה מרכז אחסון תחמושת אזורי (מרת"ח) בנחל שורק.

2.בהתאם לתנאי המכרז המקורי, אשר פורסם בשנת 2004, התחייבה התובעת לבצע עבודות תשתית להקמת גדר אלקטרונית באורך של 11,565 מ' תמורת הסך של 7,125,992 ש"ח כולל מע"מ (נספח ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, להלן – "תצהיר התובעת").

ביום 20.4.05, בהסכמת הצדדים, הופחתו העבודות לכדי כמחצית: התובעת נדרשה לבצע תשתיות ב-6,000 מטר אורך (מ"א), תמורת הסך של 3,562,996 ש"ח (נספח ב' לתצהיר התובעת, נספח ד' לתצהיר הנתבעת; להלן – "העבודה המופחתת").

3.אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם את העבודה המופחתת לא ביצעה התובעת בשלמות, והנתבעת פנתה לקבלנים נוספים, אשר ישלימו את שלא בוצע ע"י התובעת.

לטענת התובעת, גורם בלתי מקצועי בנתבעת הפריע לעבודות ומנע ממנה מלבצען במועד ובאופן ראוי.

לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בקצב הנדרש לביצוע העבודות, אף העבודות שביצעה נעשו בצורה לקויה, באופן שחייב תיקונן ע"י התובעת עצמה, דבר שגרם לעיכוב בקצב התקדמות העבודה.

4.הנתבעת ערכה חשבון סופי (נספח ד' לתצהיר התובעת), עליו הגיבה התובעת במכתבה מיום 24.1.08 (נספח ה' לתצהיר התובעת).

בעקבות מכתב זה, התקיימה ביום 17.6.08 ישיבה בין הצדדים, במסגרתה הוסכם, כי התובעת ביצעה 3,500 מ"א מתוך 6,000 מ"א של העבודה המופחתת, והקבלן הנוסף, אליו פנתה הנתבעת, ביצע את יתרת 2,500 מ"א (נספח ו' לתצהיר התובעת).

5.לטענת התובעת (סע' 11 לכתב התביעה) שולם לה בפועל סך של 2,130,271 ש"ח בתוספת מע"מ, אך נותרה יתרת חוב בסך של 2,742,819 ש"ח בתוספת מע"מ; לצרכי אגרה העמידה התובעת תביעתה על הסך של 1,000,000 ש"ח בלבד.

6.לטענת הנתבעת בתביעה שכנגד, יש לחייב את התובעת להשיב סך של 761,300 ש"ח בגין עלויות קבלנים אחרים אליהם פנתה הנתבעת לביצוע עבודות שלא בוצעו ע"י התובעת בהתאם לתנאי המכרז המקורי, וכן לחיוב התובעת בסך של 648,000 ש"ח פיצוי מוסכם בגין איחור של 270 ימים במסירת העבודות (בעלות של 2,400 ש"ח ליום). סך הכל, דורשת הנתבעת חיוב התובעת בסך של 1,409,300 ש"ח.

7.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר צביקה יצחק וכן הוגשה חוות דעת מקצועית של אינג' רונן שטרנברג. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר ריצ'ארד קלרמן.

8.ישיבת יום 11.11.12 נפתחה בדיון לא פורמאלי ארוך, במסגרתו ניסיתי להביא את הצדדים לכדי הסכמה, אשר עיקרה חזרתה של התובעת מתביעתה, נוכח הנתונים שהובאו על ידי שני הצדדים, ואשר אינם יכולים להיות עוד במחלוקת.

כעולה מפרוטוקול הדיון, התובעת עמדה על שמיעת התיק, ולפיכך נחקרו לפניי עדי הצדדים.

בסיום הדיון ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. סיכומי התובעת הוגשו (לאחר אורכות רבות שהתבקשו על ידה) ביום 10.11.13 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 2.2.14. לבקשת התובעת, ומאחר והיא גם נתבעת שכנגד, התרתי הגשת סיכומי תשובה מטעמה, ואלה הוגשו ביום 6.2.14.

9.אומר כבר בראשית הדברים, כי חקירות עדי הצדדים לא שינתה מהמסמכים הכתובים שהובאו על ידם, אף לא היה בחקירות כדי להוסיף על האמור במסמכים.

שני הצדדים הציגו מסמכים בהם הסכמות עובדתיות מספריות, המהוות לטעמי הודאות בעל דין הדדיות, ולא ניתן במסגרתם של כתבי טענות, תצהירים או חקירות נגדיות לחזור מהודאות אלה, אף לא לחזור מהסכמות קודמות.

יש לזכור כי העבודות הסתיימו באוקטובר 2005 (וראו: מכתב סילוק יד מיום 6.10.05, נספח ז' לתצהיר הנתבעת), כאשר ההתחשבנות בין הצדדים נמשכה עד שלהי 2008.

עובדות עליהן הוסכם יותר משנה עובר להגשת התביעה, הן בבחינת דבר מוגמר, שאין מקום עוד להרהר אחריו, כפי שניסו שני הצדדים לעשות.